סכסוכי ירושה בין אחים כמעט אף פעם לא מתחילים מהכסף עצמו.
הם מתחילים משאלות שלא נענו בזמן: האם יש צוואה, מה כלול ב"עיזבון" (כל הנכסים והחובות שהותיר הנפטר), מי מנהל אותו עד שמתקבל צו, ומי מחליט מה קורה עם הדירה של ההורים.
הדרך להתמודד איתם לפני שהם מסלימים היא לעצור, לאסוף מסמכים, לברר אם קיימת צוואה, לא לחלק ולא למכור דבר לפני שיש צו מרשם הירושות, ולנסות להגיע להסכמה בגישור לפני שפונים לבית המשפט.
מחלוקת שמנוהלת נכון בשבועות הראשונים נסגרת בהסכם בסיכוי גבוה יותר, ומחלוקת שמתנהלת מתוך כעס ושתיקה נגררת לשנים.
אני עו"ד ארנון כהן, ובמשרד "ארנון כהן משרד עורכי דין" אני מלווה משפחות באלעד, ברעננה ובמרכז הארץ, עם כ-25 שנות ניסיון בעריכת דין.
אין אצלי צוות עובדים: מי שפונה אליי מטופל אישית על ידיי, מהשיחה הראשונה ועד סגירת התיק.
במאמר אפרט מה גורם למחלוקות, מה עושים בשבועות הראשונים, מתי גישור משפחתי מתאים, ומה קורה כשצריך להגיע ל"צו קיום צוואה" (החלטה רשמית שמאשרת שהצוואה תקפה ומאפשרת לבצע אותה) או להתנגדות לצוואה.
אם המחלוקת כבר התחילה, צרו קשר ונבדוק יחד מה המצב לפני שהיא מתחממת.
מה גורם בדרך כלל למחלוקת על עיזבון בין אחים?
הסיבות החוזרות בתיקים שאני פוגש אינן משפטיות בעיקרן.
הן רגשיות, ורק אחר כך הן מתלבשות על סעיפים וחוקים.
הנה הנפוצות שבהן:
- צוואה לא שוויונית: הורה שהוריש יותר לילד אחד, או השאיר מישהו מחוץ לצוואה, יוצר תחושת עוול שמופנית כלפי האחים ולא כלפי ההורה.
- אח שטיפל בהורה: מי שהקדיש שנים לליווי הורה חולה מרגיש שמגיע לו יותר, והאחרים מרגישים שאין קשר בין הדברים.
- נכס אחד שלא מתחלק: דירה אחת ושלושה יורשים, ואחד מהם כבר גר בה.
- חוסר שקיפות: אח שניהל את ענייני ההורה בשנים האחרונות, והאחרים לא יודעים מה היה בחשבונות ומה הועבר ולמי.
- מתנות והלוואות מהעבר: סכום שהורה העביר לילד אחד בחייו, ושאלה אם הוא נחשב מתנה או מקדמה על חשבון הירושה.
כדי להבין מה אפשר ומה אי אפשר לשנות, צריך להכיר את המסגרת.
לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, כשאין צוואה היורשים נקבעים לפי הדין, והילדים יורשים בחלקים שווים ביניהם.
כשיש צוואה תקפה, הכלל הוא "חופש הצוואה": הורה רשאי להוריש כרצונו, גם באופן לא שוויוני.
בית המשפט אינו מבטל צוואה רק מפני שהיא נראית לא הוגנת.
עילות הביטול הן פגמים כמו ליקוי בקיום הפורמלי של הצוואה, חוסר כשרות של המצווה, זיוף, או "השפעה בלתי הוגנת" (לחץ שמופעל על הורה כך שהצוואה אינה משקפת את רצונו החופשי).
ההבחנה הזאת חוסכת הרבה כאב.
מי שמגיע אליי בטענה "זה לא הוגן" צריך לשמוע בשלב מוקדם אם יש לטענה עילה משפטית, או שמדובר בחוויה אמיתית שמטופלת טוב יותר בשיחה ובגישור מאשר בכתב תביעה.
איך מתמודדים עם סכסוכי ירושה בין אחים בצעדים הראשונים?
הצעדים הראשונים קובעים אם יהיה אפשר לדבר אחר כך.
אלה הצעדים שאני ממליץ עליהם, לפי הסדר:
- לברר אם יש צוואה. שואלים את המשפחה הקרובה, בודקים בין מסמכי הנפטר, פונים לעורך הדין או לנוטריון שליווה אותו, ומבררים ברשם הירושות אם הופקדה צוואה. עדיף שהבירור ייעשה יחד, ולא על ידי אח אחד.
- לא לגעת בנכסים. "ייפוי כוח רגיל" (מסמך שמאפשר לאדם לפעול בשם אחר בחייו) פוקע במותו של הנותן, ולכן אי אפשר להמשיך למשוך כספים או לחתום בשמו. גם פינוי הבית, מכירת רכב או העברת כספים לפני צו עלולים להפוך לטענה נגד מי שעשה אותם.
- לרכז מידע. נסחי טאבו של הנכסים, דפי חשבון בנק, קרנות פנסיה וקופות גמל, פוליסות ביטוח וחובות ידועים. פוליסות וקרנות עם מוטב מסומן עוברות בדרך כלל ישירות אליו ולא דרך העיזבון, ולכן חשוב לדעת מראש מה נכלל ומה לא.
- להגיש בקשה לצו. כשאין צוואה מבקשים "צו ירושה" (מסמך רשמי שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד). כשיש צוואה מבקשים צו קיום צוואה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, והיא מתפרסמת כדי שמי שמתנגד יוכל להגיש התנגדות.
- לקבוע ערוץ תקשורת אחד. אח אחד מרכז את המידע, הדיונים נשארים בכתב כשאפשר, ואין הודעות בקבוצת המשפחה בשעות הלילה. נשמע טריוויאלי, אבל הרבה מחלוקות הידרדרו דווקא שם.
- לשקול מינוי מנהל עיזבון. אם האחים לא מסכימים מי ינהל את הנכסים עד לחלוקה, בית המשפט יכול למנות "מנהל עיזבון" (אדם שמוסמך לנהל את הנכסים ולחלק אותם לפי הצו), ובכך להוריד את המתח מהאחים.
נקודה אחת דורשת זריזות.
התנגדות לצוואה או לצו מוגשת בתוך תקופה קצרה שנקבעת בדין ומתחילה מרגע הפרסום, ולכן מי שחושד שהצוואה פגומה צריך לפנות לעורך דין ירושה מיד, ולא אחרי שהדברים "יירגעו".
אם הבקשה כבר פורסמה, השעון כבר רץ.
כשהתנגדות מוגשת, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, והמחלוקת הופכת להליך משפטי מלא.
האם גישור יכול לפתור מחלוקת ירושה ולחסוך הליך משפטי?
במקרים רבים כן, ובעיקר כשהמחלוקת נוגעת לחלוקה, לשימוש בנכס או לסכומים, ופחות לשאלה אם הצוואה זויפה.
אני בעל תעודת מגשר מוסמך, ואני מכיר היטב את ההבדל בין שני התפקידים: עורך דין מייצג צד אחד, ומגשר אינו מייצג אף אחד מהצדדים.
כשאחים מגיעים לגישור משפחתי, אני יושב מול כולם ואחראי על ניהול השיחה, לא על ההכרעה.
לדברי מגשר ותיק לענייני משפחה: "בגישור אני לא שואל מי צודק, אני שואל מה כל אחד צריך כדי לצאת מהחדר בלי תחושה שנגזל ממנו." המשפט הזה מסביר למה הליך כזה עובד.
במקום לקבל החלטה שאחד הצדדים ירגיש אחריה כמפסיד, האחים בונים הסכם שכל אחד מהם יכול לחיות איתו.
ההליך וולונטרי ומתנהל בסודיות, וכשמגיעים להסכמה אפשר לעגן אותה בהסכם בין היורשים ולהביא אותה לאישור רשמי.
כך נראית ההשוואה בין שלוש הדרכים העיקריות:
| הדרך | איך היא עובדת | מתי היא מתאימה | המגבלה |
|---|---|---|---|
| שיחה ישירה בין האחים | הסכמה בעל פה או בכתב, בלי גורם מתווך | כשיש אמון ומחלוקת קטנה וברורה | קל לפספס פרטים משפטיים, ושיחה שמתלהטת עלולה לעצור הכול |
| גישור | מגשר מנחה את הצדדים עד להסכם שכולם חותמים עליו | כשיש רצון לשמור על הקשר המשפחתי ויש נכסים שאפשר לחלק בדרכים יצירתיות | דורש נכונות של כל האחים, ולא מתאים לטענות כמו זיוף שדורשות הכרעה שיפוטית |
| הליך בבית המשפט | בית המשפט לענייני משפחה מכריע בהתנגדות או בתביעה | כשיש חשד לפגם בצוואה, או כשאחד הצדדים מסרב לכל הידברות | הליך ארוך, פומבי, עם עלות רגשית גבוהה, ותוצאה שאי אפשר לחזות מראש |
גם כשהמחלוקת כבר בבית המשפט, גישור עדיין אפשרי, ושופטים רבים מעודדים אותו.
מניסיוני, רוב האחים רוצים לצאת מהמצב הזה הרבה לפני שפסק הדין ניתן, והשאלה היא רק איך עושים את זה בלי שמישהו יפסיד פנים.
מה עושים כשהעיזבון כולל דירה ואחד האחים לא רוצה למכור?
דירת ההורים היא הנכס שהכי קשה לחלק, כי היא גם נכס כלכלי וגם בית שהילדים גדלו בו.
אחרי שהתקבל הצו, היורשים נרשמים כבעלים משותפים בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), ומאותו רגע אף אחד מהם לא יכול להחליט לבדו.
אחד רוצה למכור כדי לממש את חלקו, אחר רוצה להישאר, והשלישי רוצה שכירות.
כל עמדה סבירה בפני עצמה, וביחד הן יוצרות קיפאון.
ברוב המקרים יש כמה פתרונות מעשיים:
- רכישת חלקי האחים: אח אחד קונה את חלקם של האחרים לפי הערכת שווי של שמאי מקרקעין שמקובלת על כולם.
- מכירה וחלוקה: הדירה נמכרת והתמורה מתחלקת לפי חלקי הירושה.
- השכרה: הדירה מושכרת וההכנסה מתחלקת, כשההחלטה על מכירה נדחית לשלב מאוחר יותר.
- הסדר שימוש: אח אחד גר בדירה ומשלם לאחרים דמי שימוש, בהסכם כתוב.
כשאין הסכמה, כל בעלים בנכס משותף רשאי לדרוש "פירוק שיתוף" (הליך שבו בית המשפט מורה על סיום הבעלות המשותפת, בדרך כלל במכירת הנכס) לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
זו אפשרות אחרונה, שמסתיימת לעיתים קרובות במכירה בתנאים פחות נוחים מאלה שאחים היו מגיעים אליהם בהסכמה.
מכיוון שמדובר בנכס מקרקעין, כדאי לשלב כבר בשלב מוקדם עורך דין מקרקעין שיבדוק גם את הרישום של הדירה בטאבו, חובות שרובצים עליה והיבטי מיסוי.
העברת נכס בירושה אינה נחשבת בדרך כלל למכירה לצורכי מס שבח, אבל מכירה מאוחרת על ידי היורשים כן נחשבת, ולכן כדאי לבדוק את החישוב לפני שמקבלים החלטה.
אם הדירה נרשמה על שם אחד האחים עוד בחיי ההורה, או שיש טענה למתנה או להלוואה, המחלוקת מורכבת יותר.
אז צריך לבדוק מסמכים כמו חוזים, העברות בנקאיות ופרוטוקולים, ואני מקפיד לעבור עליהם בעצמי לפני שמייעצים לכיוון כלשהו.
שאלות נפוצות על ירושה ומחלוקות בין אחים
אלה שאלות שאני שומע שוב ושוב מאחים שמגיעים לפגישה ראשונה.
אח אחד משך כספים מחשבון ההורה אחרי הפטירה, מה אפשר לעשות?
קודם כול לאסוף את ההוכחות: דפי חשבון, תאריכי הפעולות והמסמכים שהאח חתם עליהם.
ייפוי כוח רגיל פוקע במות הנותן, ולכן משיכה אחרי הפטירה עלולה להיחשב פעולה בלי סמכות.
אפשר לפנות אליו קודם בכתב ולבקש הסבר ואיזון, ואם אין מענה אפשר לדרוש בבית המשפט השבה לעיזבון.
מה שנכון בכל מקרה הוא לא לפעול בעצמכם באופן דומה, כי זה רק יסבך את העניין ויפגע בעמדתכם.
האם הורה יכול להוריש רק לחלק מהילדים?
כן.
חוק הירושה מעגן את חופש הצוואה, וצוואה תקפה יכולה להשאיר נכסים לילד אחד או להוציא ילד מהצוואה.
הצוואה נפסלת רק אם יש בה פגם שהחוק מכיר, כמו חוסר כשרות או השפעה בלתי הוגנת.
אם יש לכם חשש כזה, כדאי לפנות לעורך דין צוואות שיבדוק את נסיבות עריכת הצוואה.
האם יש מועד אחרון להגשת התנגדות לצוואה?
כן, והוא קצר ונקבע בדין, ומתחיל ממועד פרסום הבקשה לצו.
לכן אני לא ממליץ להסתמך על מספר ימים שמצאתם באינטרנט.
פנו מיד אחרי שנודע לכם על הבקשה, וקבלו הערכה מדויקת למקרה שלכם.
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
צו ירושה ניתן כשאין צוואה, והוא קובע מי היורשים לפי החוק.
צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה, והוא מאשר אותה ומאפשר ליישם אותה.
בשני המקרים הצו הוא מה שמאפשר לרשום את הנכסים על שם היורשים ולהעביר כספים מהבנק.
גם כשהמחלוקת בין אחים מוסדרת בגישור, הצו הוא שלב נדרש בדרך לביצוע ההסכם.
סכסוכי ירושה בין אחים עם ארנון כהן משרד עורכי דין: ליווי אישי מתחילת הדרך ועד סיומה
הרעיון המרכזי של המאמר פשוט: מחלוקת בין אחים על עיזבון אינה גזירת גורל.
כשיודעים מה החוק קובע, שומרים על הנכסים עד לצו, מדברים בערוץ אחד ושוקלים גישור לפני הליך משפטי, אפשר לעצור את ההסלמה ולהגיע להסכם שהמשפחה יכולה לחיות איתו.
בארנון כהן משרד עורכי דין אין מתמחה, אין מוקד ואין צוות.
אני בעצמי נפגש עם הלקוחות, קורא את המסמכים ומלווה את ההליך מתחילתו ועד סופו, בין אם מדובר בבקשה לצו ירושה, בצו קיום צוואה, בהתנגדות לצוואה או בגישור בין האחים.
מאחר שרוב הפונים אליי מגיעים בהמלצה, אני מקפיד על שיחה גלויה על מה אפשר ומה אי אפשר, בלי הבטחות לתוצאה.
לשיחה ראשונה באלעד, ברעננה או במרכז הארץ, אפשר ליצור קשר דרך אתר המשרד, ונבדוק יחד את המצב שלכם לפני שסכסוכי ירושה בין אחים מגיעים לנקודה שבה קשה לחזור.
