צו ירושה

כן, החוק מאפשר זאת, והטופס זמין לציבור. הבעיה היא שהבקשה דורשת דיוק: רשימה מלאה של היורשים, חלוקה נכונה של החלקים ותצהיר בנוסח הנכון. טעות קטנה מחזירה את הבקשה להשלמה, וטעות גדולה, כמו השמטת יורש, עלולה להתגלות רק אחרי שהצו ניתן. כשהמשפחה מורכבת או שיש יורש בחו״ל, ליווי חוסך זמן ועוגמת נפש.

כל מי שיש לו עניין בעיזבון. ברוב המקרים זה אחד היורשים, ואין צורך שכולם יחתמו על הבקשה. גם נושה של המנוח יכול להגיש בקשה, כדי לדעת מול מי לממש את החוב. היורשים האחרים מקבלים הודעה כשצריך, ויכולים להגיב, להסתלק מחלקם או להתנגד.

בבקשה פשוטה, כשכל היורשים ידועים והמסמכים מלאים, הצו ניתן לרוב בתוך חודשים ספורים. רוב הזמן נצרך בבדיקה ובסבבי השלמה, ולא בתקופת ההתנגדויות עצמה. יורש בחו״ל, קטין בין היורשים או התנגדות מאריכים את ההליך, ובמקרה של התנגדות משך הזמן תלוי בנסיבות ובהתנהלות בבית המשפט.

לא. בקשה לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה, גוף מנהלי שפועל במסגרת משרד המשפטים. אין דיונים ואין צורך להופיע. התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה רק כשמוגשת התנגדות, או כשהרשם סבור שיש בבקשה שאלה משפטית שבית המשפט צריך להכריע בה.

צריך לעצור ולבחון את הצוואה. צוואה בכתב יד תקפה כשהיא כתובה כולה בכתב ידו של המנוח, נושאת תאריך וחתומה על ידו. אם היא נראית תקינה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, ובקשת צו הירושה מתעדכנת בהתאם. אסור להסתיר צוואה שנמצאה, ומי שמחזיק בצוואה של אדם שנפטר חייב למסור אותה לרשם.

אם היורש נפטר אחרי המנוח, הוא עדיין יורש, וחלקו עובר ליורשים שלו. כלומר, צריך גם צו לגבי העיזבון של היורש שנפטר, לפי צוואה או לפי דין. בפועל מגישים את הבקשות בתיאום, כך שיהיה ברור לאן הולך כל חלק. אם היורש נפטר לפני המנוח, ילדיו באים במקומו ישירות.

ילד מאומץ יורש את ההורים המאמצים בדיוק כמו ילד ביולוגי. ילד חורג, כלומר ילד של בן הזוג שלא אומץ באופן פורמלי, אינו יורש על פי דין, גם כשגדל בבית ונחשב בן משפחה לכל דבר. מי שרוצה שילד חורג ירש אותו צריך לכתוב זאת בצוואה, ורצוי לנסח את ההוראה בבירור.

בן זוג שהתגרש מהמנוח לפני הפטירה אינו יורש על פי דין. בן זוג שהיה בתהליך פרידה, אבל הגירושין לא הושלמו, נחשב עדיין בן זוג לעניין הירושה. כשהפטירה מגיעה באמצע הליך גירושין, עולות גם שאלות על הרכוש המשותף ועל הסכמים שנחתמו, ולכן כדאי לבחון את התמונה כולה לפני ההגשה.

ידוע או ידועה בציבור יכולים לרשת כמו בן זוג נשוי, בתנאי ששניהם לא היו נשואים לאדם אחר ושחיו יחד חיי משפחה במשק בית משותף. ההוכחה נשענת על ראיות: מגורים משותפים, חשבונות, עדויות של בני משפחה וחברים. כשהמעמד שנוי במחלוקת, השאלה מוכרעת בבית המשפט לענייני משפחה.

מתחילים בבירור מסודר: מסמכים ממרשם האוכלוסין, תעודות לידה ונישואין ושיחות עם בני המשפחה. כשיש פער, למשל אח מנישואים קודמים של אחד ההורים, מנסים לאתר אותו. כשהאיתור לא מצליח, מציגים לרשם את המאמצים שנעשו ומבקשים הוראות. עדיף לגלות יורש נשכח לפני ההגשה מאשר אחרי שהעיזבון חולק.

הצו קובע את שמות היורשים ואת החלק של כל אחד בעיזבון. הוא לא מחלק נכסים ספציפיים. אם יש כמה ילדים, כל אחד מהם בעלים של חלק בכל נכס, עד שהם מסכמים ביניהם מי לוקח מה. לכן אחרי הצו מגיע בדרך כלל הסכם חלוקה, שכדאי לערוך בכתב ולבדוק את השלכות המס שלו.

עד שניתן הצו. ההסתלקות נעשית בהודעה בכתב לרשם או לבית המשפט, ואחרי שהצו ניתן כבר אי אפשר להסתלק, אלא רק להעביר את החלק בדרך אחרת, שעלולה להיות כרוכה במס. אפשר להסתלק לטובת כל היורשים, או לטובת בן הזוג, ילד או אח של המנוח. ההסתלקות סופית, ולכן כדאי לבדוק את ההשלכות לפני החתימה.

כן. מי שיש לו עניין בעיזבון רשאי לבקש לתקן או לבטל צו ירושה, למשל כשמתגלה יורש שהושמט, צוואה שלא הייתה ידועה או טעות בחלקים. ככל שעובר זמן ונכסים כבר חולקו, התיקון נעשה מסובך יותר, כי צריך גם להשיב את מה שחולק. לכן כדאי לפעול ברגע שמתגלה הבעיה.

כשאין בן זוג, צאצאים, הורים וצאצאיהם או סבים וצאצאיהם, העיזבון עובר למדינה. בפועל האפוטרופוס הכללי מטפל בעיזבונות כאלה, ולעיתים גם בעיזבונות שבהם היורשים אינם ידועים או לא אותרו. אם נודע לכם על עיזבון של קרוב רחוק, כדאי לבדוק אם אתם נכללים בהגדרות החוק לפני שהוא עובר לניהול המדינה.

הבקשה מפרטת את כל היורשים על פי דין, והרשם מורה על פרסום הודעה לציבור. במצבים מסוימים נדרשת גם הודעה אישית, למשל לאפוטרופוס הכללי כשיש קטין בין היורשים. גם כשלא חלה חובה, כדאי לעדכן את כל בני המשפחה מראש. יורש שמגלה את הבקשה בהפתעה נוטה יותר לחשוד ולהתנגד.

כן. בהגשת בקשה לצו ירושה משלמים אגרה לרשם לענייני ירושה, בסכום שנקבע בתקנות ומתעדכן מעת לעת, ועל פרסום ההודעה עשוי לחול תשלום נוסף. אלה הוצאות קבועות שאינן תלויות במי שמגיש את הבקשה. את הפרטים העדכניים אפשר לבדוק באתר הרשם או לברר איתנו בשיחת ההיכרות.

הרשם מעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, ושם תצטרכו להגיש תגובה מנומקת במועד שייקבע. זה הזמן לבחון את טענות המתנגד לגופן: האם יש להן בסיס ראייתי, ומה הסיכון בניהול ההליך לעומת האפשרות להסכם. כשההתנגדות נשענת על צוואה, כדאי לקרוא גם את העמוד התנגדות לצוואה.

לא. הצו רק קובע מי היורשים ובאיזה חלק. היורשים יכולים להחליט להשאיר נכס בבעלות משותפת, להשכיר אותו או לדחות את המכירה, כל עוד יש ביניהם הסכמה. כשאין הסכמה, כל אחד מהם רשאי בסופו של דבר לבקש פירוק שיתוף. כדאי לסכם בכתב איך מנהלים את הנכסים בתקופה שעד החלוקה.

תצהיר לבקשה לצו ירושה שנחתם בישראל מספיק שייחתם בפני עורך דין. כשהחותם נמצא בחו״ל, החתימה נעשית בדרך כלל בפני נוטריון מקומי, עם אפוסטיל, או בנציגות ישראלית. כדאי לוודא מראש את הנוסח ואת צורת האימות, כדי שהמסמך לא יחזור. על אימות מסמכים אפשר לקרוא בעמוד נוטריון באלעד.

קובעים שיחת היכרות ללא התחייבות בטלפון או בוואטסאפ, 054-432-5870. בשיחה נעבור על פרטי המנוח והמשפחה, נבדוק אם יש סיבה לחשוד שקיימת צוואה, ונגדיר אילו מסמכים צריך לאסוף. עו״ד ארנון כהן מטפל בבקשה בעצמו, מההכנה ועד שהצו ביד, ואנחנו עונים לכל פנייה תוך 2 ימי עסקים.