גישור משפחתי

הליך שבו בני זוג, או בני משפחה, מנסים להגיע להסכמות בעזרת מגשר ניטרלי. המגשר לא פוסק ולא מכריע, אלא מנהל את השיחה, עוזר לזהות אינטרסים משותפים ומציע חלופות. כשמגיעים להסכמה, היא מנוסחת בהסכם שמוגש לאישור. הגישור וולונטרי, וכל צד יכול להפסיק אותו בכל שלב ולפנות לבית המשפט.

בבוררות יש בורר שמקשיב לשני הצדדים ומחליט, וההחלטה שלו מחייבת כמו פסק דין. בגישור אף אחד לא מחליט בשבילכם: המגשר עוזר לכם להגיע להסכמה, ואם לא מסכימים, אין החלטה. בדיני משפחה גישור נפוץ הרבה יותר, כי הוא משאיר את השליטה בידי ההורים ומתאים לקשר שימשיך בגלל הילדים.

הגישור עצמו לא חובה. מה שכן חובה ברוב הסכסוכים המשפחתיים הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך והשתתפות בפגישות מידע ביחידת הסיוע לפני שמגישים תביעה. בפגישות האלה מציגים לכם את האפשרות לגשר. אחריהן אתם רשאים לבחור בגישור, ביחידת הסיוע או אצל מגשר פרטי, או להמשיך להליך משפטי.

יחידה של אנשי מקצוע, בעיקר עובדים סוציאליים, שפועלת ליד בתי המשפט לענייני משפחה וליד בתי הדין הרבניים. אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, היחידה מזמנת את בני הזוג לפגישות מידע ובודקת איתם אם אפשר להגיע להסכמות. היא יכולה גם להפנות לגישור, ובמקרים מסוימים לגשר בעצמה.

בקשה קצרה שמגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לפני פתיחת הליך בסכסוך משפחתי. היא לא תביעה, ולא צריך לפרט בה טענות. אחרי הגשתה מתחילה תקופה שבה שני הצדדים נפגשים ביחידת הסיוע, ובמהלכה לא מגישים תביעות, למעט עניינים דחופים. חשוב לבחור בשיקול דעת איפה להגיש אותה.

הסכם חתום הוא חוזה, אבל כדי שיהיה לו תוקף של פסק דין ואפשר יהיה לאכוף אותו בהוצאה לפועל, צריך להגיש אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בענייני ילדים, האישור הוא גם ביקורת: בית המשפט בודק שההסדר מתאים לטובת הילדים. הסכמה בעל פה לא מספיקה.

בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לרוב בדיון קצר שבו שני הצדדים מאשרים שהבינו את ההסכם וחתמו מרצונם. הבחירה בין הערכאות משפיעה לפעמים על המשך הדרך, במיוחד אם יתעוררו מחלוקות בעתיד. כדאי לשקול אותה יחד עם עורך דין, לפני שמגישים.

לא. בזוג יהודי נשוי, הגט ניתן רק בבית הדין הרבני. הגישור עוסק בהסכמות על הילדים, על המזונות ועל הרכוש, והסכם הגירושין קובע בדרך כלל גם מתי ואיך יסודר הגט. כשההסכם מוכן ומאושר, הליך הגט עצמו פשוט יותר, כי שני הצדדים כבר יודעים מה מצפה להם.

זה לא חובה, אבל מומלץ. המגשר ניטרלי ולא מייעץ לאף צד מה טוב בשבילו. עורך דין שמלווה אתכם בצד, גם אם לא משתתף בפגישות, יכול להסביר מה המשמעות של כל הצעה ומה הייתם מקבלים בבית המשפט. עדיף להתייעץ לפני החתימה ולא לגלות אחריה שוויתרתם על משהו חשוב.

לא. מגשר שקיבל מידע משני הצדדים לא יכול לייצג אחר כך אף אחד מהם באותו עניין. זה כלל בסיסי שנועד לשמור על האמון בתהליך. ארנון יכול לשמש מגשר בין שניכם, או ללוות צד אחד כעורך דין בגישור שמנהל מגשר אחר. לא את שני התפקידים באותו תיק.

גישור דורש הסכמה של שניכם, ואי אפשר לכפות אותו. לפעמים צד שמסרב בהתחלה משנה את דעתו אחרי פגישות המידע ביחידת הסיוע, או אחרי שהוא מבין שגישור לא מחייב אותו להסכים לשום דבר מראש. אם הוא עדיין מסרב, הדרך היא להליך משפטי, וגם בו אפשר להגיע להסכמות בהמשך.

ככלל לא. דברים שנאמרו במסגרת גישור, ומסמכים שהוכנו במיוחד לצורכו, אינם משמשים ראיה בהליך משפטי, והמגשר מחויב לסודיות. זה מה שמאפשר לדבר בחופשיות ולבדוק אפשרויות בלי פחד. עם זאת, החיסיון לא חל על כל מידע בכל מצב, למשל כשיש סכנה לילד, ולכן נסביר את גבולותיו בפגישה הראשונה.

זה תלוי בנסיבות: במספר הנושאים הפתוחים, במורכבות הרכוש ובקצב שבו שני הצדדים מוכנים להתקדם. זוג שהסכים על רוב הדברים יכול לסיים בפגישות ספורות, ובמקרים מורכבים התהליך נמשך יותר. ברוב המקרים גישור קצר משמעותית מהליך בבית המשפט, אבל לא כדאי למהר על חשבון הסכם שלא נבדק כראוי.

בדרך כלל לא. ההורים הם שמגיעים להסכמות, והמגשר עוזר להם להעמיד את טובת הילדים במרכז. במקרים מסוימים, בעיקר עם ילדים גדולים יותר, אפשר לשמוע את קולם בדרך מותאמת, למשל דרך איש מקצוע. המטרה היא שהילדים ירגישו שמקשיבים להם, בלי להעמיד אותם בין ההורים ובלי שיצטרכו לבחור צד.

כן. גם אחרי שהוגשו תביעות, הצדדים יכולים להסכים לנסות גישור, ולעיתים בית המשפט עצמו מציע זאת. בזמן הגישור אפשר לבקש לעכב את ההליך המשפטי. אם מגיעים להסכמה, היא מוגשת לאישור ומסיימת את התביעות. אם לא, ממשיכים בהליך מהנקודה שבה עצרו.

כן, וזה נפוץ. זוג יכול להסכים בגישור על הילדים ועל המזונות, ולהשאיר את חלוקת הרכוש להכרעה משפטית, או להפך. הסכמה חלקית מצמצמת את המחלוקת ואת עלות ההליך, ומורידה מתח. חשוב רק לנסח במפורש מה סוכם ומה נשאר פתוח, כדי שלא יתעורר ויכוח על השאלה מה כבר נסגר.

אחרי שההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, אפשר לאכוף אותו. חוב מזונות או תשלום שנקבע בהסכם נגבים דרך ההוצאה לפועל, והפרה של הסדרי שהות או של הוראות אחרות מובאת בפני בית המשפט. ניסוח מדויק, עם מועדים ומנגנונים ברורים, מקל מאוד על האכיפה אם תידרש.

בענייני ילדים כן, כשיש שינוי מהותי בנסיבות: ילד שגדל, מעבר דירה, שינוי חד בהכנסות. אפשר לחזור לגישור ולהסכים על עדכון, או לפנות לבית המשפט. חלוקת רכוש שאושרה היא בדרך כלל סופית, ולכן חשוב לבדוק אותה היטב לפני החתימה. ההבדל הזה צריך להיות ברור לשניכם כבר בזמן הגישור.

כדאי לבחור מגשר שמכיר היטב את דיני המשפחה, כדי שההסכם יחזיק כשיוגש לאישור, ושיודע לנהל שיחה רגישה בלי להסלים אותה. חשוב ששני הצדדים ירגישו שהוא ניטרלי. ארנון הוא מגשר מוסמך ועורך דין מעל 25 שנה, ומשלב את ההבנה המשפטית עם ניסיון אישי בהליך גירושין. את התמונה המשפטית הרחבה תמצאו בעמוד עורך דין לענייני משפחה.

אחד מכם, או שניכם, מתקשרים או שולחים הודעה ל-054-432-5870 לשיחת היכרות ללא התחייבות. נבין מה המצב, אילו נושאים פתוחים ואם גישור מתאים. אחר כך קובעים פגישה משותפת במשרד באלעד, בתיאום מראש. מי שמתלבט גם לגבי הסדרי המגורים של הילדים יכול לקרוא במדריך על נסטינג בגירושין.