זמני שהות מקובלים: איך קובעים הסדר שמתאים לילדים ולהורים?

זמני שהות מקובלים הם הבסיס שעליו נשען כל הסדר הורות שנקבע אחרי גירושין או פרידה, וההורים שמגיעים אלי למשרד עם השאלה הזו רוצים בעיקר תשובה מעשית.

מה בדיוק נחשב הסדר סביר, ואיך קובעים אותו בלי לגרום לילדים נזק מיותר. במרבית המקרים שאני נתקל בהם, המסגרות המקובלות בישראל נעות בין הסדר "סטנדרטי" של סוף שבוע אחד מדי שבועיים ויום נוסף באמצע השבוע, לבין הסדר משמורת משותפת בשיטת "2-2-3" או שיטת "שבוע-שבוע".

ההחלטה תלויה בגיל הילדים, במרחק הגיאוגרפי בין בתי ההורים וביכולת של שני ההורים לשמור על שיתוף פעולה יומיומי בלי לערב את הילדים בסכסוך. אני, עו"ד ארנון כהן, מלווה הורים בתחום דיני המשפחה כבר כ-25 שנה, ומטפל בכל תיק באופן אישי מתחילתו ועד סופו, בלי מתמחים ובלי מוקד שירות.

במקרים רבים ההסדר הטוב ביותר לא נקבע בבית המשפט אלא סביב שולחן גישור משפחתי, שם שני ההורים בונים בעצמם לוח זמנים שמתאים לשגרת החיים האמיתית של הילדים. מי שמתמודד כרגע עם השאלה הזו מוזמן לפנות למשרד לבדיקת המצב הספציפי, כולל התייחסות לנושאים שכרוכים לרוב באותו הליך, כמו חלוקת רכוש בגירושין ומזונות ילדים.

מה נחשב זמני שהות מקובלים בישראל?

אין בישראל "טבלה רשמית" אחת שקובעת זמני שהות מקובלים לכל משפחה, אבל יש מספר מסגרות שחוזרות על עצמן בפועל, כי הן עברו את מבחן השטח מול ילדים בגילים שונים ומול הורים בעלי סידורי עבודה מגוונים.

ההסדר הנפוץ ביותר בישראל, שנקרא לעיתים "ההסדר הסטנדרטי", כולל שהות עם ההורה שאינו ההורה המשמורן בכל סוף שבוע שני, מיום חמישי או שישי ועד יום ראשון בבוקר, בתוספת יום אחד או שני ערבים באמצע השבוע. הסדר זה מתאים במיוחד למשפחות שבהן ההורים גרים במרחק לא קטן זה מזה, או שבהן אחד ההורים עובד בשעות לא סדירות.

לצד ההסדר הזה קיימת "משמורת משותפת" שבה הילדים מתחלקים בין שני הבתים בצורה שוות ערך יותר. השיטה הנפוצה ביותר למשמורת משותפת נקראת "2-2-3", ולפיה הילד נשאר יומיים אצל הורה אחד, יומיים אצל ההורה השני, ואז שלושה ימים רצופים חוזרים להורה הראשון בשבוע העוקב, כך שכל הורה מקבל גם סופי שבוע וגם ימי חול. שיטה נוספת היא "שבוע-שבוע", שמתאימה יותר לילדים גדולים יותר שיכולים להתמודד עם פרידה ארוכה יותר מכל אחד מההורים בלי מצוקה.

בכל הסדר שבו הילדים כבר עברו את גיל בית הספר היסודי, כדאי גם לקחת בחשבון פעילויות חוגים, שיעורי בית ומעגל חברים, כי הסדר שנקבע מבלי להתייחס אליהם עלול להתפרק כבר בחודשים הראשונים.

איך קובעים הסדר שהות שמתאים לגיל הילדים?

גיל הילדים הוא אחד השיקולים המכריעים ביותר בקביעת זמני שהות, ולא במקרה. תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש זקוקים בעיקר לשגרה קבועה וידועה, ולכן בגיל הזה מקובל לקבוע ביקורים קצרים אבל תדירים יחסית, בלי לילות רבים מרוכזים אצל ההורה השני, אלא אם קיים קשר יומיומי ואמון גבוה בין ההורים.

מגיל הגן, כאשר הילד מבין זמן וגם מסוגל לישון מחוץ לבית בלי מצוקה, אפשר להתחיל להעמיק ל"לינות" אצל שני ההורים, ובגיל בית ספר יסודי כבר ניתן לשקול משמורת משותפת מלאה, בתנאי שהמרחק בין הבתים מאפשר לילד להגיע לאותו בית ספר ולאותם חוגים בלי לוגיסטיקה בלתי אפשרית.

מתבגרים, מגיל שתים עשרה ומעלה בערך, רואים לרוב שדעתם האישית מתחילה לקבל משקל בנושא זמני השהות, ובתי המשפט לענייני משפחה לוקחים את זה בחשבון בפועל, גם אם אין חובה פורמלית להיצמד לרצון הילד באופן מוחלט. לדברי עובדת סעד בכירה שעבדה שנים רבות עם בתי המשפט לענייני משפחה, ילד מתבגר שמרגיש שדעתו נשמעת משתף פעולה עם ההסדר הרבה יותר מילד שההסדר נכפה עליו מלמעלה בלי הסבר.

חשוב לזכור שהסדר שהות שנקבע כשהילד היה בגיל שלוש לא בהכרח יתאים כשהוא בן שתים עשרה, ולכן כבר בשלב עריכת ההסכם כדאי לבנות מנגנון לעדכון תקופתי, כדי לא להידרש לפנייה חדשה לבית המשפט בכל פעם שהילד גדל שנה נוספת.

מודל	מתאים ל	יתרון עיקרי	נקודה למחשבה
הסדר סטנדרטי (סופ"ש + יום חול)	מרחק גיאוגרפי גדול, שיתוף פעולה חלקי	שגרה יציבה עם הורה משמורן קבוע	ההורה השני מקבל זמן מוגבל יחסית
2-2-3 (משמורת משותפת)	הורים בקרבה גיאוגרפית, ילדים בגיל גן ובית ספר	חלוקה שוות ערך של סופי שבוע וימי חול	מחייב תיאום הדוק מסביב לחוגים ולימודים
שבוע-שבוע	ילדים גדולים יותר, הורים עם יחסי עבודה תקינים	פחות מעברים תכופים בין בתים	שבוע שלם בלי ילד יכול להיות מאתגר להורה

מה עושים כשההורים לא מסכימים על לוח הזמנים?

המקרה הנפוץ הוא שכל הורה מגיע עם תחושה שההסדר שהוא מציע הוגן, וההורה השני מרגיש מקופח. במקרה כזה, לפני שממהרים לפתוח בהליך משפטי מלא, כדאי מאוד לבדוק את אפשרות הגישור המשפחתי. גישור בין בני זוג מתבצע מול מגשר מוסמך, ומטרתו לאפשר לשני ההורים לבנות בעצמם הסדר שהות שמתאים למציאות שלהם, בלי שהחלטה תיפול עליהם מלמעלה. אני מחזיק בעצמי תעודת מגשר מוסמך, ולעיתים תפקידי בתהליך כזה הוא בדיוק לתרגם רצון טוב לשני צדדים להסכם שאפשר לחיות איתו בפועל.

כשההורים לא מגיעים להסכמה גם בגישור, הדרך הפורמלית היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לערכאה שבה נפתח ההליך. בית המשפט מפנה במקרים רבים ל"תסקיר סעד", שהוא דו"ח שמכינה פקידת סעד לאחר פגישות עם ההורים ועם הילדים, ובו היא מציגה מסמך המלצה לבית המשפט לגבי ההסדר שנראה לה מתאים לטובת הילדים בפועל. בית המשפט אינו חייב לאמץ את התסקיר במדויק, אבל בפועל מרבית ההחלטות מתבססות עליו במידה רבה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע את העיקרון המנחה שכל החלטה בנושא ילדים צריכה להיעשות לפי "טובת הילד", ולא לפי מה שנוח יותר להורה אחד או לשני. עיקרון זה הוא הבסיס שעליו נשענת כל החלטה של בית המשפט בנושא זמני שהות, גם כשההורים חלוקים ביניהם.

לצד קביעת זמני השהות עצמם, במקרים רבים עולות באותו הליך גם שאלות של מזונות ילדים וחלוקת רכוש בגירושין, ולכן חשוב לבדוק את שני הנושאים במקביל ולא בנפרד, כי לעיתים יש קשר עקיף בין גובה המזונות לחלוקת זמני השהות בפועל.

אילו גורמים משפיעים על קביעת הסדר השהות בפועל?

מעבר לגיל הילדים, יש מספר גורמים שכל עורך דין לענייני משפחה מנוסה לוקח בחשבון לפני שהוא מנסח הצעת הסדר. הראשון הוא המרחק הפיזי בין שני הבתים. הסדר שדורש נסיעה של שעה בכל כיוון פשוט לא יעבוד לילד שצריך להתעורר בזמן ללימודים.

הגורם השני הוא סדרי העבודה של שני ההורים. הורה שעובד במשמרות משתנות לא יכול להתחייב לימי חול קבועים, ולכן ההסדר צריך להיות גמיש יותר, למשל עם מנגנון החלפה מוסכם מראש במקום ניסיון לקבוע ימים בדיוק מספרי.

הגורם השלישי, ולעיתים המכריע ביותר, הוא היכולת של שני ההורים לתקשר ביניהם בלי לערב את הילדים. הסדר משמורת משותפת מוצלח מחייב יכולת לתאם חוגים, מסיבות ימי הולדת ותשלומים משתנים, ואם התקשורת בין ההורים עדיין רעועה, לפעמים דווקא הסדר "פשוט" יותר עם פחות מעברים הוא הבחירה הנכונה בשלב הראשון, עד שהאמון בין הצדדים משתחזר.

גורם רביעי שלא תמיד מקבל התייחסות מספקת הוא היציבות של בית כל הורה בטווח הארוך. אם הורה אחד עדיין מתגורר באופן זמני, או שקיימת שאלה פתוחה של מכירת הבית המשפחתי כחלק מהליך חלוקת רכוש בגירושין, כדאי לבנות את הסדר השהות הראשוני כהסדר ביניים, ולקבוע מראש מועד לבדיקה חוזרת כשהמצב הדיור מתייצב.

לבסוף, כשקיימות בעיות ביטחוניות, חשש להתעללות או התנהלות מסוכנת של הורה אחד, זמני שהות מקובלים כלל לא רלוונטיים באותו שלב, ובית המשפט עשוי לקבוע הסדרי ראייה מפוקחים בלבד, לעיתים בליווי עובד סוציאלי, עד לבדיקה מעמיקה יותר.

שאלות נפוצות בנושא הסדרי שהות

לפני שמסכמים, כדאי לענות על כמה שאלות שחוזרות על עצמן בפגישות עם הורים, ואינן חופפות לנושאים שכבר נדונו למעלה.

האם אפשר לשנות הסדר שהות שנקבע בעבר בהסכם או בפסק דין?

כן, כל הסדר שהות ניתן לבחינה חוזרת כשמתקיים שינוי נסיבות מהותי, כמו מעבר דירה של אחד ההורים, שינוי במקום העבודה או שינוי משמעותי בצרכי הילד ככל שהוא גדל. שינוי כזה יכול להיעשות בהסכמה בין ההורים, או בפנייה חדשה לבית המשפט אם אין הסכמה.

מה קורה אם הורה אחד לא מקיים את הסדר השהות שנקבע?

אי קיום הסדר שהות שנקבע בפסק דין הוא הפרה שניתן לפעול נגדה, לרוב בפנייה לבית המשפט או בהליך הוצאה לפועל, בהתאם לחריגה הספציפית. במקרים חוזרים ונשנים יש מקום לבחון גם עדכון של ההסדר עצמו, כי הפרות תכופות מעידות פעמים רבות שההסדר הקיים כבר לא מתאים למציאות.

האם יש הבדל בין "משמורת" לבין "זמני שהות"?

כן, "משמורת" מתייחסת מבחינה משפטית לשאלה מי מההורים אחראי על ההחלטות היומיומיות ומקום המגורים הקבוע של הילד, בעוד "זמני שהות" מתייחסים לחלוקה בפועל של הזמן בין שני ההורים. אפשר לקבוע משמורת אצל הורה אחד עם זמני שהות רחבים להורה השני, וגם לקבוע משמורת משותפת פורמלית.

מי בעצם מנסח את הסכם זמני השהות בפועל?

במקרים רבים ההסכם מנוסח על ידי עורך דין לענייני משפחה שמייצג אחד ההורים, לעיתים בשיתוף עם המגשר אם ההליך התחיל בגישור, ולאחר מכן מוגש לאישור בית המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין. ניסוח מדויק כבר בשלב הזה חוסך התדיינות עתידית.

זמני שהות מקובלים וההליך המלא מול ארנון כהן משרד עורכי דין

קביעת זמני שהות מקובלים היא הרבה יותר מסידור לוח שנה. זהו הסכם שילווה את הילדים במשך שנים, ולכן הוא צריך להיבנות בעיניים פקוחות על גיל הילדים, על המרחק בין הבתים ועל היכולת האמיתית של שני ההורים לתקשר.

אני מלווה במשרד את כל ההליך באופן אישי, מהשיחה הראשונה ועד לחתימה על ההסכם ואישורו בבית המשפט, בלי מתמחים ובלי צוות ביניים, מתוך ניסיון של כ-25 שנה בתחום דיני המשפחה ותעודת מגשר מוסמך שמאפשרת לי להציע גם מסלול של גישור משפחתי כשזה מתאים למשפחה. חלק גדול מהלקוחות שמגיעים אליי מגיעים בהמלצה, אחרי שליוויתי אותם או קרוב משפחה שלהם בתהליך דומה.

מי שמתמודד כרגע עם השאלה כיצד לקבוע זמני שהות מקובלים לילדיו, או צריך לבחון עדכון של הסדר קיים, מוזמן לפנות אליי ישירות לבדיקת המצב ולבניית הסדר שמתאים באמת למשפחה שלו.